עץ, ידיים ודמיון – יצירה שמתחילה בנגיעה אחת
המסע שלי בגילוף עץ
לא התחיל בתכנון.
הוא התחיל… משעמום.
במהלך שיעורים ארוכים,
כשכל דקה הרגישה כמו נצח,
חיפשתי משהו שיעסיק אותי.
מצאתי מקל קטן,
עיפרון ישן,
וחריצים התחילו להיווצר.
לא ידעתי מה אני עושה,
אבל זה הרגיש נכון.
העץ בידיים שלי הפך לחבר.
לוחש לי סודות דרך כל חריטה.
מספר לי סיפורים דרך שבבים קטנים.
מהצד אולי זה נראה סתם,
אבל בפנים – משהו התחיל להתעורר.
עם הזמן למדתי להרגיש את החומר,
לבחור את העץ הנכון,
לדמיין צורה עוד לפני שהעץ השתנה.
מהרגעים המשעממים האלו,
נולדה אהבה גדולה.
תשוקה שנושאת אותי עד היום.
וככה זה בגילוף עץ –
מספיק רגע קטן,
ומשעמום נולד עולם מלא דמיון.